החלטה בתיק ע"ע 37555-08-13

זוהי בקשת המבקש, להורות על הארכת מועד להגשת ערעור בזכות על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מיום 9/12/12 בתיק תע"א 12540/09 (השופט דורי ספיבק), מפאת האיחור בהגשתו.

רקע כללי

1.      בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, התבררה תביעתו של המשיב כלפי המבקש לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, הפרשי שכר, פדיון חופשה והחזר הוצאות נסיעה בשל תקופת עבודתו של המשיב במשרד החקירות שבבעלות המערער.

2.      בית הדין האזורי קיבל את התביעה בחלקה בלבד וחייב את המבקש לשלם למשיב, פדיון חופשה בסך 13,712 ש"ח, החזר הוצאות נסיעה בתפקיד בסך 1,924 ש"ח והפרשי הפרש שכר אחרון בסך 908 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום עבודת המשיב (15.4.08) ועד למועד התשלום בפועל.

לציין, כי בית הדין קמא לא עשה צו להוצאות בשים לב לדחיית גרסתו העובדתית של משיב באשר למסיבות סיום העסקתו, ובהינתן היקף התביעה החלקי שהתקבל.

בסיפא לפסק הדין צוין:

"על פסק דין זה ניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. ערעור יש להגיש בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין" .

3.      כעולה מרישומי בית הדין קמא, ואף לא היה חולק על כך, פסק הדין הומצא לידי המערער ביום 14/12/12.

4.      ביום 17/12/12 הגיש המערער בקשה דחופה לעיון חוזר ותיקון פסק הדין ברכיב פדיון החופשה שנפסק, באשר לשיטתו בעניין זה נתפס בית הדין קמא לכלל טעות ופסק למערער ימי חופשה מעל ומעבר להודאתו של ב"כ המשיב עצמו באשר למגיע למשיב ומעל ומעבר לאשר הוכח בתיק.

5.      בהחלטת בית הדין קמא מאותו יום נקבע:

"הבקשה נדחית, שכן בית דין זה איננו מוסמך לדון בבקשה לעיון חוזר או בבקשה לתיקון מהותי של פסק דין שכבר ניתן.

ככל שהנתבע חולק על פסק הדין בנקודה זו או אחרת, זכותו להגיש ערעור לבית הדין הארצי בירושלים, בתוך פרק הזמן הקבוע לכך " (ההדגשה הוספה - א.ר.ק.).

          כעולה מרישומי בית הדין קמא, החלטה זו הומצאה לידי המערער ביום 27/12/12.

6.      להשלמת התמונה יצוין, כי עוד קודם להמצאת פסק הדין, ביום 9/12/12 הגיש המערער בקשה לבית הדין קמא לתיקון פרוטוקול הדיון, בקשה שנדחתה בסופו של יום בהחלטת בית הדין מיום 8/4/13, תוך שבמהלך כל התקופה מוגשות על ידי הצדדים תגובות ותשובות וניתנות החלטות בית הדין קמא בעניין הבקשה לתיקון פרוטוקול.

7.      ביום 18/2/13 הגיש המערער הודעת ערעור לבית דין זה בתיק ע"ע 34969-02-13, במסגרתה ערער הן על הקביעה בעניין פדיון החופשה והן על הקביעה בעניין החזר הוצאות הנסיעה.

8.      בעקבות כך, הוגשה בקשתו של ב"כ המשיב שייצגו באותו הליך, בה עתר לדחיית הערעור מן הטעם שהוגש לאחר המועד האחרון להגשתו.

9.      הבקשה הועברה לתגובת המבקש, אשר חרף אזכור האפשרות להגשת בקשה להארכת מועד להגשת הערעור בבקשת המשיב, לא צירף לתגובתו בקשה להארכת מועד להגשת הערעור ואף לא נקב בנימוקים שיש בהם כדי להצדיק הארכת המועד במקרה זה.

במקום זאת, טען המבקש בתגובתו לבקשת המשיב למחיקת הערעור, כי המשיב באמצעות בא כוחו בחר בבקשתו להעלות טענות פרוצדורליות ולא להגיב כלל לגופם של דברים.

לעניין מניין הימים טען המבקש כי אמנם ביום 9/12/12 ידע על מתן פסק הדין, אך לא ידע על תוכנו, כי לאחר שקיבל לידיו ביום 14/12/12 את פסק הדין ולמד את תוכנו הגיש ביום 17/12/12 בקשה מנומקת ודחופה לעיון חוזר ותיקון פסק הדין.